יום שני, 4 בינואר 2010

המדינה ששכחה את ערכיה

כן, כבר לפי הכותרת של הבלוג אתם ודאי מבינים שלא זו המדינה שעליה חלמתי, לא לפחות כפי שהיא התנהגה בעשור האחרון משנת 2000 ועד 2010.
העשור הזה כזכור יזכר לעד שצבא הגנה לישראל ברח מדרום לבנון עם הזנב בין הרגליים, והכל בגלל פוליטיקה זולה והבטחה פוליטית של אהוד ברק לבוחריו. ומה היו ההשלכות של נסיגה אומללה זו ללא שום הסכם, כן, נחשתם נכון-טרור ועוד טרור ועוד טרור.
העשור הזה יזכר שבה החלה האינתיפדה השניה (זוכרים למה? כן, בגלל בריחה פחדנית כפי שכינה זו דווקא האויב "קורי עכביש", כן כך אויבנו בוחנים אותנו וקוראים את חולשותינו.

העשור הזה לצערי יזכר כעשור של טרור המתאבדים שבה לצערי קיפחו את חייהם מאות ישראלים, גברים נשים וטף- והכל בגלל טיפשותו של איש אחד.

העשור הזה יזכר כעשור שאיש אחד שהיה שר האוצר בממשלתו של שרון (כן, כל הממשלה ההיא גם יחד) החלו להילחם בעניים ובמסכנים כאילו לא די להם במר גורלם, ובמקום להילחם באבטלה החלו להילחם במובטלים ובמסכנים, ואתם שם אם יש אנשים שניצלו ורימו אז תענישו אותם בלבד- מדוע לקצוף על כל העדה. ומה קרה מאז, כן, יותר עניים, יותר מסכנים, ויותר אנשים שפונים לכל מיני עמותות שאנשים טובים וחברות נותנות ותומכות.
הבנתם את זה- במשפט אחד הממשלה, ואיתם הממשלות כולם בורחות מאחריות, וכל הזמן טוחנים לנו שכדי להתקדם צריך חינוך, וחינוך, וחינוך, וללמוד, ןללמוד, וללמוד- אבל דבר אחד שכחו שם אותם אנשים שנמצאים על ראש המגדל שכדי ללמוד וללמד את בנינו ובנותינו צריך גם פרנסה טובה, מי כמוהם יודע כמה עולה שנת אונברסיטה אחת. אז בבקשה רדו לעם ותפסיקו לבלבל לנו את המוח עם כל מיני ועדות שהבדיקה שלהם אולי במקרה הטוב תסתיים בעשור הבא.

כן- אדון נתניהו העשירים התעשרו יותר והעניים נהיו עניים יותר- הודות לתורת "הקלקלה שלך".

העשור הזה שחלף יזכר גם כעשור שבה קיבלנו בפרצוף את תוצאות הנסיגה האומללה ביוני 2000 מדרום לבנון, כאשר אנו משאירים מאחור או במקרה הטוב מאפשרים לחלק מאנשי צדל שעמדו לצידנו באותם שנים לבוא לישראל. כן הבנתם נכון, ואולי לא במקרה נקראה מלחמה אומללה זו "מלחמת לבנון השניה" ושאולי "במזל היא באה עלינו". יודעים למה, כי במלחמה זו הוכח שוב כפי שהוכח במלחמת יום הכיפורים. אנו מוכנים לכל איום בדיבורים בלבד, היהירות והשחצנות שלנו או יותר נכון של אלו שיושבים למעלה הביאה לכישלון מוחלט במלחמת לבנון השניה שבסופו הסכם אומלל שאין לו שום אחיזה במציאות, והעובדות מדברות בעד עצמן, לא רק שהחיזבאללה לא התפרק מנישקו ומטיליו הוא אף שילש וריבע את כמות הטילים שברשותנו, הא כן, גם הטווח שלהם גדל.
אולי איננו מבינים זאת- אך כפי שאנו האנשים הרגילים מבינים זאת במשפט אחד" טרור אי אפשר לחסל באמצעים דמוקרטיים".
העשור שחלף יזכר גם כעשור שבה גל הצונאמי וברגעים בודדים קיפחו את חייהם למעלה מרבע מליון איש כאשר הים כיסה אותם- אך פה אין לי שום טענה אלא בקשת רחמי שמים שדברים כאלו לא יקרו כי בסופו של דבר אין זה בידינו.

העשור שחלף יזכר גם שנשיא ארצות הברית יכול להיות גם כהי עור.

העשור שחלף יזכר גם כהתנפצות של בועת הבורסה שנפלה וגרמה למשבר כלכלי חמור בעולם כולו, חברות גדולות ומפעלים קרסו בן לילה (כן, חלום הבורסה, כבר לא מה שהיה), והרבה מן המשקיעים בה הפסידו הון תועפות.
אולי הגיע העת לחשוב על בורסה מסוג אחר? מה אתם אומרים?

וזהו אז מה שנשאר לי ולשכמותי היא רק התקווה והחלום שאולי בעשור הבא יהיה טוב יותר- איך אומרים בערבית
"איננשאלה"